לפעמים את חייבת רגע לעצור, את לא מבינה את זה אבל הגוף כבר מאותת לך לעצור. אז למה את לא עוצרת? למה את מרגישה כל כך רע עם המחשבה על זה? את רגילה לעשייה את רגילה לרעיונות שעפים לך מהמח למחשב לעולם לחולצות לפוסטים כן אין כאן פסיקים כי ככה זה מרגיש הראש שלי לא נח אבל הגוף אוף הוא כבר דורש רגע.

יש סימנים על הגוף שלך שקצת  שכחת ממנו קצת הזנחת לא זה לא בקילוגרמים זה השיער, הפנים, הקמטים העייפות, אל תכעסי על עצמך פשוט רגע עצרי, הכל יחכה. החולצות, הלקוחות, הפוסטים, העבודה החדשה, האנשים החדשים, כולם רצים אבל תקשיבי רגע לעצמך בלי כעס. יצאת לחופשה ובפעם הראשונה לא הרגשת שזה מנוחה שזה מטעין אותך הפחדים המשיכו לטפטף טיפות של חרדה ללב והסימנים בגוף לשניה לא הרפו אז איך תרפי? תקחי עוד חופשה תדמיני את המקום הבא? את המשימה הבאה? מה יהיה? פשוט תעצרי!  גם כמה ימים בבית לא ממש עזרו כי המשימות נערמו ואת עבדת, כתבת, מחקת, התעצבנת, ישבת בשקט והחלומות מה יהיה עם הרשימות על רשימות מתי תגיעי אליהם? קחי נשימה תעצרי לרגע כולם יחכו.  את חייבת לזכור שאת הכי חשובה.

מפחיד לחשוב ששום דבר  לא מספיק, את לא עושה את המיטב, לא מצליחה ולא עומדת בציפיות אבל מי קבע את הרף? את מציבה אותו והוא גברת ממש גבוה את עוברת אותו ודוחפת אותו עם הראש שוב כלפי מעלה אז איך תגיעי? איך תהני מהישג? איך תעצרי לרגע?

הגיע הזמן, לעשות עצירה. ראש השנה החלטה חדשה אז סגרת לחודש את החנות של אליעזר הפסקת להעלות פוסטים שתקת לרגע … לא קרה כלום מחר יום חדש, תקומי ותעשי הכל שוב מההתחלה כי את יודעת בדיוק מה צריך לעשות את אוהבת את העשייה שלך אבל  הדבר הראשון הוא לעצור לנשום להכיר בקושי ולהתבונן על הגוף לחייך ולהגיש  את השנה החדשה יחד עם ההתחלות החדשות.  השנה את מוצאת את מה שאת באת רוצה ואז הכל יקרה קצת  אחרת,   אני מקווה ואם לא פשוט תעשי עוד עצירה ותביני שאת הכי חשובה.